מתי חג שבועות 2026?
חג השבועות תשפ"ו – 2026 מתחיל עם שקיעת השמש ביום חמישי, 21 במאי ומסתיים לתוך יום השבת, ביום שישי 22 במאי, בצאת הכוכבים.
בחוץ לארץ, החג מסתיים עם צאת השבת, 23 במאי לאחר צאת-הכוכבים.
מה זה חג השבועות ולמה חוגגים אותו?
חג השבועות הוא החג1 שמגיע לאחר תום ימי 'ספירת העומר'.
בארץ ישראל זוהי עונת קציר החיטים ולקורבנות המיוחדים בבית המקדש לכבוד החג מצרפים שתֵּי כיכרות לחם "בִּיכּוּרִים" הנאפות מהחיטים הטריות שזה עתה הבשילו2 .
חג השבועות, שנקרא גם 'חג מתן תורה', חל בתאריך ו' בסיוון3 שבו קיבלנו את התורה בהר סיני בשנת 2488 לבריאת העולם ואנו מציינים זאת דרך התפילות והמנהגים המיוחדים של החג.
אבל רגע לפני שנדבר על ההלכות והמנהגים של חג השבועות ומה בדיוק עושים בו, בואו נכיר קודם את השמות של החג.
השמות של חג השבועות
כולנו מכירים אותו בשם 'חג השבועות' אבל מתברר שיש לו שמות נוספים. הנה רשימת השמות המלאה של החג לצד ההסבר על כל שם:
1. חג השבועות – החג שמגיע לאחר ספירת שִׁבְעַת השָבוּעוֹת של ספירת העומר. "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלוֹקֶיךָ..."4 .
2. חג הקציר – החג של עונת הקציר ובו מודים לה' על התבואה שחדשה שנתן לנו "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה..."5 .
3. חג הבִּיכּוּרִים – על שם קרבן 'שתי הלחם' שמביאים מהתבואה החדשה "הבְּכוֹרָה"; וגם משום שמיום זה, ועד סוף הקיץ, מביאים את ה'ביכורים' של שבעת המינים לבית המקדש.
ראו גם: "סלינו על כתפינו" – על טקס הבאת הביכורים לבית המקדש.
4. 'עַצֶרֶת' – פירוש המילה: חגיגת סיום. ככה קוראים חז"ל לחג השבועות כי זו חגיגת הסיום של חג האביב: חג הפסח ממשיך דרך ספירת העומר ומסתיים בחג השבועות.
5. חג מתן תורה - היום שבו ניתנה התורה לעם ישראל.
חג ושבת ברצף: "עירוב תבשילין"
מכיוון שיום שישי הוא יום חג, יש להקדים ולהתכונן לשבת ככל האפשר כבר ביום חמישי ולהשאיר ליום שישי – יום החג – רק את ההכנות שלא ניתן להקדימן. כדי שלא נשכח להכין גם את צרכי השבת יחד עם ההכנות לחג, וגם כדי שההכנות לשבת שחייבים לבצע במהלך החג לא יפגעו בקדושתו, תיקנו חכמים להתחיל את ההכנות לשבת ביום חמישי, לפני כניסת החג, בעריכת טקס סמלי הנקרא "עירוב תבשילין".
איך עושים עירוב תבשילין?
- נוטלים ביד תבשיל (בגודל של 27 סמ"ק לפחות) וכיכר לחם או חלה (בגודל 27 סמ"ק לפחות), ומייעדים אותם עבור סעודות השבת.
- מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹוהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב"
- ואומרים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת"
- את התבשיל והפת מאחסנים כך שיישמרו כיאות עד השבת.
- אין לאכול או להשליך את התבשיל והפת עד כניסת השבת.
- נהוג לאכול את התבשיל והפת באחת מסעודות השבת.
ההכנות לשבת במהלך החג
לאחר קיום 'עירוב תבשילין' בערב החג, ניתן לבשל ולאפות ביום שישי בשביל סעודות השבת כל זמן שהתבשיל והפת קיימים (לא נאכלו או אבדו), אך בכפוף לכל התנאים הבאים:
- אין להצית אש חדשה במהלך החג, אם משתמשים באש לצורך הבישול או האפייה יש להשתמש רק בהעברת אש מלהבה דולקת.
- אין לכבות אש במהלך החג, אם אתם משתמשים בכיריים של גז לצורך הבישול בחרו את הדרך הבטיחותית ביותר בה תוכלו להשתמש בהם במהלך החג בלי לכבות את האש לאחר השימוש.
- אין להדליק או לכבות מכשיר חשמלי בחג. ניתן לכוון מערב החג 'שעון שבת' שיפעיל ויכבה את התנור / הכיריים בשעות מסוימות כך שיהיה ניתן להשתמש בהם ביום שישי בשביל הכנת אוכל לשבת.
- כל האוכל שמבשלים או אופים עבור השבת צריך להיות מוכן סופית לאכילה לפני שהשמש שוקעת ביום שישי.
ℹ פרטים נוספים והסבר מלא על מצוות עירוב תבשילין – ראו כאן.
הדלקת נרות וקידוש
את נרות חג השבועות מדליקים ביום חמישי, בכניסת החג, ואת נרות שבת קודש מדליקים בכניסת השבת בעיצומו של חג השבועות.
טיפ: כיון שבחג אסור להצית אש חדשה, יש להדליק לפני כניסת החג (ביום חמישי) נר שבוער 24 שעות לפחות כדי שממנו יהיה ניתן לקחת אש להדלקת נרות השבת ביום שישי.
לפני כניסת החג מדליקים נרות ומברכים שתי ברכות:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה
ביום החג, לפני כניסת השבת, מדליקים את נרות השבת באמצעות העברת אש מאש קיימת (אסור להצית אש חדשה). ומברכים כמו בכל ערב שבת:
בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קוֹדֶשׁ
(בחוץ לארץ מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם טוֹב" וגם את ברכת "שהחיינו")
👈 לחצו כאן כדי לדעת את זמן הדלקת הנרות וכניסת החג בעירכם.
בלילה וגם ביום עושים 'קידוש' ועורכים סעודות חגיגיות. בבתי הכנסת מתקיימות תפילות מיוחדות, כולל תפילת 'יזכור'.
לומדים תורה כל הלילה
בליל חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה והכנות לקבלת התורה מחדש.
אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה' בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה.
בקהילות רבות נהוג ללמוד את "תיקון ליל שבועות". הנה 4 דברים שלא ידעתם על 'תיקון ליל שבועות'.
וגם: למה נשארים ערים בליל שבועות? – צפו בהסבר מרתק על פי הקבלה.
קריאת עשרת הדברות: מקבלים את התורה מחדש
יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה על הר סיני, לפני 3,337 שנה בדיוק. המדרש מספר כי כל הנשמות של עם ישראל – גם אני אתה ואת, והסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) – עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת השם בכבודו ובעצמו.
ומאז, בכל שנה מתאספים בבית הכנסת וקוראים את 'עשרת הדברות' מתוך ספר התורה כדי לקבל את התורה מחדש.
הביאו את הילדים לבית הכנסת!
לשמיעת עשרת הדברות מגיעים גם הילדים והילדות הקטנים ביותר, אפילו תינוקות רכים. זאת בגלל שבמעמד מתן תורה גייס עם ישראל את הילדים בתור "ערֵבים" לכך שהברית עם אלוקים תתקיים. מאז, בכל שנה נוכחים הילדים במעמד קבלת התורה מחדש בקריאת עשרת הדברות בחג השבועות בבית הכנסת.
מגילת רות
נוהגים לקרוא במהלך החג את "מגילת רות", המתארת את סיפורה של רות, גיורת מוֹאַבִיָה שהצטרפה לחיק העם היהודי.
מתי קוראים את מגילת רות?
זמן קריאת מגילת רות משתנה מקהילה לקהילה: בלילה, בבוקר או אחרי הצהריים. ויש בתי כנסת שבהם לא קוראים את מגילת רות בציבור אלא כל אחד קורא אותה לעצמו6 .
מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות?
- חג השבועות הוא יום ההולדת, וגם יום הפטירה, של דוד המלך שהוא צאצא ישיר של רות ובועז שמגילת רות מספרת את סיפור החתונה שלהם.
- מגילת רות התרחשה בעונת הקציר והיא מתאימה ל'חג הקציר'.
- רות היא סמל לגיורת-צדק שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסוים 'גֵרֵי צדק' המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה.
לחצו כאן כדי לקרוא את סיפורה המרתק של רות, האלמנה המכובדת שזנחה את הכול למען היהדות.
למה אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות?
וכמובן, עוד מנהג עתיק וגם אהוב במיוחד בחג השבועות הוא מנהג אכילת מאכלי חלב. הנה כמה הסברים עיקריים למנהג:
- בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את "שתי הלחם", קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה) ארוחה בשרית.
- במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולכן הסתפקו באכילת מוצרי חלב.
- התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, לפי שיטת הגימטרייה, הערך המספרי של המילה "חלב" שווה 40. רמז ל-40 הימים הרצופים שבהם שהה משה בהר סיני לאחר שקבלנו את התורה.
לחצו כאן למתכונים מיוחדים למאכלי חלב לחג השבועות.
קישוטי פרחים
ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות לכבוד 'חג הקציר'. בנוסף לכך, חכמינו זיכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק ובפריחה לכבוד המעמד. ואנו משחזרים גם היום את החוויה והתחושה המרגשת של מעמד הר סיני.
חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת החג.
הוסיפו תגובה