יום חמישי 15. מרץ 2012 - 13:14
לשים רק אצבע...
"מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה בניעירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים, אמר הכול מעלין לירושלים נדרים ונדבות ואני אינימעלה דבר?! מה עשה יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת ושבבה וסיתתה ומירקה, ואמר הריעלי להעלותה לירושלים. בקש לשכור לו פועלים, נזדמנו לו חמשה בני אדם, אמר להן: מעליןלי אתם אבן זו לירושלים? אמרו לו: תן לנו חמשה סלעים ואנו מעלים אותה לירושלים. בקשליתן להם ולא נמצא בידו דבר לשעה (באותה השעה), הניחוהו והלכו להם. זימן לו הקב"החמשה מלאכים בדמות בני אדם, אמר להם: אתם מעלין לי אבן זו? אמרו לו: תן לנו חמשה סלעיםואנו מעלין לך אבנך לירושלים, ובלבד שתיתן ידך ואצבעך עמנו, נתן ידו ואצבעו עמהם ונמצאועומדים בירושלים (בדרך נס) בקש ליתן להם שכרן ולא מצאן, נכנס ל'לשכת הגזית' ושאל בשבילם(רצה שיבררו מי היו הפועלים), אמרו לו: דומה שמלאכי השרת העלו אבנך לירושלים"...
על פי 'מדרשרבה'
*
בפרשתנו 'ויקהל - פקודי' מסופר אודות ביצוע התרומות של בני ישראללמשכן והקמתו בפועל. המשכן היה כבד מאוד ולא היה ניתן להקימו. אמר משה לפניהקב"ה: איך אפשר הקמתו על ידי אדם?אמר לו: עסוק אתה בידך, נראה כמקימו, והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר: "הוקםהמשכן" – הוקם מאליו.
למרות שבלתי אפשרי להרים לבד משא כבד, יהיה זה הגיוני להצליח לשאת כלמשא בכוחות משותפים. כאן דווקא הפלא גדול יותר בהיבט שונה: איך מסוגל בן אנוש גשמי,מדוד ומוגבל להביא לתוכו את השראת השכינה הא-לוקית? הרי הוא בשר ודם - נברא חומרי ואיןלו כל עסק וגישה, לכאורה, לכוח עליון קדוש ורוחני.
מלמדת תורת החסידות שזה רצונו של הבורא לתת לכל אחד מאתנו את האפשרותלהתחבר אליו ולפעול גדולות ונצורות למרות יכולתפיזית מוגבלת.
ההזדמנות שניתנה כאן למשה להרים את המשא כמו זו בסיפור עם רבי חנינאבן דוסא איננה רק תוספת כוח פיזי עוצמתי,אלא למדים אנו בעיקר שכל אדם יש בכוחו להניע ולהשפיע, ולרשותו יסייעו ככל שיידרשבשמים או בארץ. עליו רק לעשות את כל התלוי בו - ללכת בדרך שתביא לידי השראת השכינה,במעשים טובים מאירים ומזככים, אזי יראה הצלחה על טבעית שלא בערך להשקעתו.
"פיתחו לי כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".
שבת שלום
הרביוחנן בוטמן