מתוך האתרchabadhadera.co.il
ב"ה

חדשות בית חב"ד

טור שבועי - ימי בין המצרים

גם כדי לבכות צריך סיבה מוצדקת...

 

בתחילת נשיאותו של רבי שלום דובער  (הרבי החמישי לבית חב"ד) נכנס אליו ל'יחידות' יהודי חסיד שהיה זקוק לרחמי שמים רבים בשל מצבו הקשה. הרבי התבונן זמן מה ואז פנה ליהודי ואמר: צר לי מאוד, אבל אינני יכול לעזור לך.

תשובת הרבי שברה את ליבו לרסיסים, אך יצא מהחדר החל לפרוץ בבכי חסר מעצורים. כך עמד שעה ארוכה מר ומיוסר.

מה לך כי תבכה? שאלו רבי זלמן אהרון – אחיו המבוגר של הרבי, שעבר לידו. האיש שטח בפניו את עוגמת נפשו, והוסיף כשגרונו נשנק מבכי: "אם הרבי לא יכול לעזור לי, אנה אני בא"?

 נכמרו רחמיו של רבי זלמן אהרון ופנה מיד להיכנס לחדר (אחיו) הרבי: "איך יתכן"? שאל האח המבוגר. "יהודי פונה ברוב צערו ונענה בלא כלום? לפחות שיקבל דברי ברכה ועידוד"

קרא הרבי שוב ליהודי, והפעם בירכו בחמימות מיוחדת כשאור של תקווה נסוך על פניו: "שה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה. סע לביתך ותראה ישועות" סיים הרבי את דבריו.

הברכה אכן נתקיימה והיהודי נושע מצרתו הקשה באורח נסי.

מדוע במקום לברכו בפעם הראשונה - השיב לו הרבי במשפט שגרם לו לבכי וצער עמוק?

בתחילה לא היה זכאי לקבלת הברכה הגדולה. דברי הרבי גרמו לו לבכי, חשבון נפש והרהורי תשובה עד שנזדכך ונעשה "כלי" ראוי לברכה, או אז בכניסתו השנייה אכן נענה...

*

להצטער, לקונן ולבכות את חורבן ירושלים. ולא רק, אלא כאילו עוצרים את החיים. לא מתחתנים. לא נכנסים למגורים חדשים. איננו רשאים להתחדש בבגד חדש וכדומה.

למה לעשות שיהיה 'רע על הלב' לשלושת השבועות?! האין זה נוגד את "עבדו את ה' בשמחה"?

הבכי בשלושת השבועות אינו (רק) כאב צורב על מה שהיה. כאן האבל הופך להיות חלק מתהליך בניית העתיד. "כל המתאבל עלירושלים זוכה ורואה בבניינה", כי היא אמורה לגרום להתעניינות וציפייה מתמדת שיחישו לנו את בניית ירושלים המורחבת לעתיד. כלומר אין פה שום עניין להביא לעצב גרידא על היסטוריה מפוארת שחלפה לה.

תורת החסידות מסבירה כי יש הבדל בין עצבות לבין מרירות. הראשונה מובילה לייאוש ושברון לב חסר כל תועלת, ואילו השנייה מביאה לחשבון נפש ותיקון העבר. כמו כן ימים אלו נועדו להתבוננות על מה שהיה כדי להביא את מה שיהיה לאין ערוך מקודמיו. "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון".

דמעות אלו אינן של ייאוש חלילה, אלא כמו הבכי בסיפור של החסיד שהביאו אותו למצב נעלה, בדיוק כך נחוצות לנו הדמעות וחשבון הנפש, כי הן אלו שבונות לנו את בית המקדש השלישי בקרוב אמן.

"ייהפכו ימים אלו לימי ששון ושמחה"- בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש

 

שבת שלום

הרב יוחנן בוטמן

מה ידוע לך על בית המקדש ?

ללא שם.JPG 

ברכת מזל טוב לסמנכ"ל בית חב"ד


 

phpThumb_generated_thumbnailjpg.jpg

 

מזל טוב לסמנכ"ל בית חב"ד הרב יוסף ווקסלשטיין וזוגתו מיכל שתחי' לרגל הולדת הבת שתחי'

 צוות אתר בית חב"ד מאחל לו שיזכה לגדלה לתורה לחופה ומעשים טובים מתוך הרחבה בגו"ר  

אירועי הסיום של תלמוד תורה חב"ד בחדרה

 

מסיבת סיום-תשעב 065.JPG

 

אירועי הסיום של תלמוד תורה חב"ד בחדרה

 

שבועות רבים עמל הצוות החינוכי בתלמוד תורה חב"ד בחדרה, על אירוע סיום שנת הלימודים.

השנה, כלל אירוע הסיום גם את מסיבת החומש של תלמידי כיתה א' וכן מבצע לימוד ענק, במסגרתו חזרו התלמידים על חומר הלימודים אותו הם למדו במהלך השנה והפגינו ידיעות מצויינות בכל התחומים.

האירוע התקיים ברחבת התלמוד תורה, השוכן במקום שקט ופסטורלי במזרח העיר חדרה.

כפתיח האירוע, עלו ובאו מקהלת צבאות ה', למספר ניגוני חב"ד בניצוחו של המחנך הרב ישראל קטורזה.

לאחר מכן נפתח האירוע בציון השנה המוצלחת אותה חוו התלמידים, בלמידה, באווירה ייחודית ורגועה ותוכניות חסידיות רבות שהקיפו את כל מעגל השנה. והוזכר המחנך הדגול והבלתי נשכח הרב חיים יוסבאשוילי ז"ל.

לאמירת פרקו של הרבי, הוזמן אורח הכבוד וידיד המוסדות השליח הרב ישראל שאנוביץ, שכיבד בנוכחותו את האירוע.

אחריו הוזמן איש מסירות הנפש למען המוסדות, יו"ר מוסדות חב"ד בחדרה ומנהל בית חב"ד הרב יוחנן בוטמן.

הרב בוטמן הזכיר את תמיכתו המיוחדת של ידידו השליח הרב שאנוביץ וכן העניק לו את אות הכבוד של המוסדות.

בסיום דבריו הודה הרב בוטמן נרגשות לחבר הנהלת המוסדות, אשר קידם את מוסדות החינוך בחדרה בשנה האחרונה בצורה משמעותית ביותר ופעל ללא ליאות למען קבלת הכרה רשמית ותקציבים נוספים, הלא הוא הרב שי צ'רבינסקי, מנהל האגף לפיתוח וקשרי חוץ באגודת חסידי חב"ד.

ובהמשך העניק לו הרב בוטמן את אות הכבוד הרשמית של מוסדות החינוך.

אחריו עלו ובאו תלמידי כיתה א', אשר הכניסו את הקהל למסע בתוך חומש בראשית, כשכל תלמיד מספר את אחד מסיפורי החומש בחרוזים שנונים.

בסיום המסע פצחו התלמידים בריקוד חסידי יחד עם המחנך המסור הרב אלעד שם טוב, סביב אחד מחבריהם אשר ליווה את הריקוד בתיפוף על דרבוקה מזרחית.

בהמשך עלו לבמה חיילי צבאות ה', לאמירת 12 הפסוקים בשיר ובזמר, בניצוח המחנכים המסורים הרב ברוך קטורזה והרב יאיר ברנשטיין.

לאחריהם עלו אל הבמה תלמידי כיתה ו', בראשות המחנך המסור הרב שמואל קרץ, אשר הציגו מחזה מרגש על סיפורו של אלישע הנביא ואבישג השונמית, כשהמסר המרכזי של ההצגה היה, שבכל תלמיד קיים פוטנציאל עצום, אשר רק צריך את הכלים הנכונים בשביל להביא אותו מן הכח אל הפועל.

לקראת הסיום, הוזמנו אל הבמה כל התלמידים המצטיינים לקבלת כתרי כבוד על מבצע הלימוד המוצלח, מידי המחנכים ומידי יו"ר הנהלת בית חב"ד חדרה והשליח הרב קלונימוס קופצ'יק ומידי סמנכ"ל מוסדות חב"ד בחדרה הרב יוסף ווקסלשטיין.

את האירוע סיימו מקבלת צבאות ה', בשיר מרגש שנכתב במיוחד לערב זה. בו הודו להוריהם על ההזדמנות המיוחדת שהעניקו להם ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בחדרה.

 

תמונת היום

 IMG_2445 (Small).JPG

  כ-150 ילדי קייטנת חב"ד יצאו היום לאחד מטיולי הענק במסגרת הקייטנה 

 בחרנו תמונה מקסימה של הילדות החמודות 

רוצים להציץ לגלריות נוספות ? הכנסו ל  http://www.chabadhadera.co.il/templates/photogallery_cdo/aid/1904362

וגם ל: 

טור שבועי - פרשת בלק - פרשת השבוע

לא מפחיד!

באחת החקירות הקשות שנחקר רבי יוסף יצחק האדמו"ר השישי שלחב"ד בגין פעילותו המסועפת לשמירת ערכי היהדות ברוסיה, הוא נשאל שאלות רבות על מנת להיוודע על חסידים שפועלים בעקבותיו. כמו כן ביקשו אנשי הק.ג.ב. לגלות פירוט המקומות ומוסדות הדת שהקים ברחבי המדינה.

הרבי היה איתן ותקיף בדעתו, וענה בקור רוח, תשובות קצרות ובלתי מספקות עבורם, כדי לא להסגיר חלילה אף יהודי.

החוקר שלא צלח בתפקידו זה, הניף את אקדחו ואמר בקול רוטן:

"אתה רואה את ה'צעצוע' הזה? זה 'פתח' את הפה להרבה אנשים שבתחילה לא שיתפו פעולה כנדרש".  "היזהר על נפשך"!

הרבי שהחליט שבשום פנים ואופן לא יפילו את רוחו, ענה מיד בחזרה בקול חד וברור:

"הצעצוע הזה יכול להפחיד רק מי שיש לו שני אלים ועולם אחד אבל מי שיש לו א-ל אחד ושני עולמות (עולם הזה ועולם הבא) אין לו ממה לפחד כלל"! - --

צוות החוקרים נהגו מאז ביראת הכבוד כלפיו.

*

בפרשתנו 'בלק' מתבקש בלעם שהיה נביא לאומות העולם לקלל חלילה את עם ישראל. היה זה לאחר שבלק חשש מניצחון ישראל במלחמת סיחון ועוג ושכר את בלעם לקללם. לבסוף בלעם מרבה בדברי שבח וברכה בצורה בלתי מסויגת ומגלה את קורות אחרית הימים – ימות המשיח.

יחד עם זאת אינו מהסס ומפליג לבטא את חוסנו האיתן והישרדותו של עמנו לדורותיו, למרות הימים הקשים. את סוד קיומנו נראה בסגנונו העשיר: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו". האריה מסמל גבורה חסרת מעצורים. הוא נכון ומזומן לקרב, תמיד בכל עת מצא בלי להתחשב בשום גורם. גם כשהוא שרוע במצב שכיבה הוא "אריה" –מוכן לפעולה. יתירה מכך כשהוא יוצא לטרוף טרף הוא מתיישב ונראה כמי שנסוג אחורנית לקחת מנוחה אבל בדיוק להיפך, או אז הוא מקבל את הכוח לזנק קדימה לביצוע זממו.

כך גם עם ישראל בזמן הגלות אולי נראה במצב של נסיגה ומנוחה. ההיפך הוא הנכון, כי אז הוא מקבל כוח לביצוע פעולה רחבה יותר. לעיתים זה אינו נראה אבל זהו ה"שקט שלפני הסערה". כזו היא הסערה הגדולה בעקבות מאסרו של הרבי יוסףיצחק שאת יום גאולתו חגגנו השבוע בי"ב וי"ג תמוז - בפריחה החסרת תקדים של עשרות ומאות אלפי תלמידים ברוסיה ובעולם כולו.

כשפועלים בנחישות של "אריה" שום דבר לא נראה מפחיד. אדרבה,"אריה שאג מי לא יירא"!

שבת שלום

הרביוחנן בוטמן

עשור לפיגוע במגידו

 

 20120615_170350 (Small).jpg

 כבר עשר שנים מאז הפיגוע הקשה בצומת מגידו. עשרות בני אדם קיפחו את חייהם בצורה טראגית כל כך שלא יעלה על דעת. היה זה כשמחבלים בני עוולה פוצצו מכונית תופת עמוסה בחומר נפץ, צמוד לאוטובוס מלא בנוסעים. כתוצאה מכך האוטובוס על נוסעיו הפכו למאכולת אש.
בטקס אזכרה מרגש שנערך בבית העלמין הצבאי בחדרה ל8 החיילים תושבי חדרה שנספו בין הנפגעים, דיבר נרגשות הרב יוחנן בוטמן שמלווה את כלל משפחות נפגעי הטרור באיזור.
הוא קרא ללמוד ממסירות הנפש של אותם החיילים למען עם ישראל. המכנה המשותף לחיילים זהו הלב הטוב, זו המידה שהמשנה במסכת אבות ממליצה לכל אחד לדבוק בה, סיכם את דבריו.

טור שבועי - פרשת חוקת - פרשת השבוע


להרים את העיניים גבוה גבוה

 

יום אחד אני יושב במשרד בית חב"ד.  נכנס אדם מכובד, כולו נרגש ומספר לי את הסיפור הבא: לפני שבועיים נסעתי לאיזור הדרום להשתתף בטקס צבאי אצל בני. החניתי את רכבי לא רחוק מהבסיס בחניה מאולתרת בין עשרות מכוניות וצעדתי לכיוון האירוע. עם סיומו התעכבתי מעט ומשחזרתי נלאיתי שעה ארוכה למצוא את הרכב.

החניה התרוקנה בינתיים מכל המכוניות ואני ממשיך לחפש בשטחים פתוחים אחרים למצוא את מכוניתי במגרש עם מכוניות רבות.

בסופו של דבר מצאתי את המתחם המבוקש. הרכב 'מיותם' בשטח מדברי גדול. בינתיים שקעה לה השמש והחושך מקשה עלי לאתר את כיוון היציאה.

נכנסתי לאוטו בתקוה שתוךכדי נסיעה עם אורות גבוהים אראה את הדרך,  אך בד בבד התנועה על העפר העלתה 'אבק חול' שחסם לחלוטין את שדה הראיה.

יצאתי החוצה להסתובב כדי למצוא נפש חיה לשאול לאן לנסוע, לפתע אני מגלה במרחק מה  סוס גדול הולך לבדו.. נרעדתי! חזרתי חיש מהר וטרקתי את דלת המכונית אחרי שכולי שטוף זיעה, מחוסר אונים - - -

חרדה תפסה בי בין שמים לארץ! באופן אינסטינקטיבי הרמתי את עיניי למרום וזעקתי לישועה. התחלתי לדבר לה' ולבקש במילים הבאות: אנא ה' חלץ אותי מכאן ואחזור במהרה למשפחה. אני מבטיחך נאמנה שארגיש אותך קרוב אלי יותר מתמיד - - -

לא עברו שתי דקות ולפתע מפציע ממולי אלומות אור. זה היה טרקטורוניסט חובבן שיצא לו לשייט במדבר ועזר לי לצאת מהמצוקה..

הדמעות עמדו בזווית עיניו של בן שיחי. והוסיף "הרגשתי שאני חייב לעשות לפחות משהו על מנת להרגיש 'קרוב יותר' ולו במעט, אם כי אינני דתי. זו חובתי האנושית"!

*

מה קורה לאדם שננשך על ידי הנחש במדבר?

אומר הקב"ה למשה רבינו: "עשה לך שרף (נחש מנחושת) ושים אותו על נס (גבוה) והיה כל הנשוך (הביט כלפי מעלה) וראה אותו - וחי".

שואלת המשנה במסכת ראש השנה: "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים".

פרשתינו 'חוקת' המספרת על הנחש באה ללמד כאן אותנו מסר עמוק: כל מה שקורה כאן למטה, יש לו שורש למעלה."אין לך עשב למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל". על מנת לשנות ולשפר את גורלנו עלינו להסתכל לכוון "כלפי מעלה", לשעבד את מאוויי הלב ואז נצליח ל"המשיך" מה'שורש' למעלה אך ורק ברכה גלויה, "בטוב הנראה והנגלה".

שבת שלום

הרב יוחנן בוטמן

מחפש ידיעות ישנות? עיין בארכיון בצד שמאל.