שמחה עד בלי די...
פחד מוות - - -
במקרה הזה לא היה מי שנשאר אדיש..
הכתובת היתה תלויה על הקיר מאז אותן אגרות שטניות שהופצו נגד היהודים.
הפעם כאילו נעתקו מילות ניחום ועידוד מלמודי הסבל, הזקנים שבחבורה. גםזיק תקוה בהישרדותם של דור ההמשך נעלם מדימיון המחשבה. על כולם בלי יוצאמהכלל מונחת מזמן טבעת החנק – איום ההכחדה.
עיני כולם נשואות היו לאסתר המלכה, כי זו תביא את הישועה.
כן, מה בקשתך? עד חצי המלכות! אומר לה אחשוורוש במשתה היין, לה זומןגם המן הרשע.
העולם עצר את נשימתו. רגע זה עשוי להיות הקריטי ביותר לריכוך או אוליאפילו לגניזה מוחלטת של רעיון ההשמדה. רק תבקשי עד חצי המלכות - - -
או אז חוכחת אסתר בדעתה ומבקשת הזדמנות נוספת, עוד משתה. ומבטיחה שאזתגלה את סתור ליבה.
במשתה שלמחרת היא כבר אוזרת עוז ואומרת במלוא ההתרגשות: "תנתן לינפשי... כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים"!
מרגע זה הכל הרגישו במהפך שהביא לתבוסתם של צוררי ישראל ורוממות הרוחשל היהודים.
מדוע התמהמהה המלכה וביקשה עוד 24 שעות?
אלא כשראתה שהמן מגיע למשתה שמח, חששה שאין זה העיתוי למפלתו. רקלמחרת כשהגיע אבל וחפוי ראש (לאחר שהושפל בהכרזתו לפני מרדכי ברחובות העיר: ככהייעשה לאיש מרדכי אשר המלך חפץ ביקרו) רק אז הגיע הרגע לבקש לאבד כליל את הרשע ומזימותיו ההרסניות. כשאדם שמח ונמצאבהשראה טובה הסיכויים לנפילתו קלושים.
מכאן למדנו את כוחה של השמחה! אם היא עשויה להגן אפילו על שפל רוחכהמן בוודאי שומרת, מצילה ומרוממת כל מי שמתעלה מקשייו היומיומיים ושמח. כי השמחהמסלקת פגעים וגורמת לברכה גדולה עד בלי די...
פוריםשמח
שבת שלום
הרביוחנן בוטמן