להרים את העיניים גבוה גבוה
יום אחד אני יושב במשרד בית חב"ד. נכנס אדם מכובד, כולו נרגש ומספר לי את הסיפור הבא: לפני שבועיים נסעתי לאיזור הדרום להשתתף בטקס צבאי אצל בני. החניתי את רכבי לא רחוק מהבסיס בחניה מאולתרת בין עשרות מכוניות וצעדתי לכיוון האירוע. עם סיומו התעכבתי מעט ומשחזרתי נלאיתי שעה ארוכה למצוא את הרכב.
החניה התרוקנה בינתיים מכל המכוניות ואני ממשיך לחפש בשטחים פתוחים אחרים למצוא את מכוניתי במגרש עם מכוניות רבות.
בסופו של דבר מצאתי את המתחם המבוקש. הרכב 'מיותם' בשטח מדברי גדול. בינתיים שקעה לה השמש והחושך מקשה עלי לאתר את כיוון היציאה.
נכנסתי לאוטו בתקוה שתוךכדי נסיעה עם אורות גבוהים אראה את הדרך, אך בד בבד התנועה על העפר העלתה 'אבק חול' שחסם לחלוטין את שדה הראיה.
יצאתי החוצה להסתובב כדי למצוא נפש חיה לשאול לאן לנסוע, לפתע אני מגלה במרחק מה סוס גדול הולך לבדו.. נרעדתי! חזרתי חיש מהר וטרקתי את דלת המכונית אחרי שכולי שטוף זיעה, מחוסר אונים - - -
חרדה תפסה בי בין שמים לארץ! באופן אינסטינקטיבי הרמתי את עיניי למרום וזעקתי לישועה. התחלתי לדבר לה' ולבקש במילים הבאות: אנא ה' חלץ אותי מכאן ואחזור במהרה למשפחה. אני מבטיחך נאמנה שארגיש אותך קרוב אלי יותר מתמיד - - -
לא עברו שתי דקות ולפתע מפציע ממולי אלומות אור. זה היה טרקטורוניסט חובבן שיצא לו לשייט במדבר ועזר לי לצאת מהמצוקה..
הדמעות עמדו בזווית עיניו של בן שיחי. והוסיף "הרגשתי שאני חייב לעשות לפחות משהו על מנת להרגיש 'קרוב יותר' ולו במעט, אם כי אינני דתי. זו חובתי האנושית"!
*
מה קורה לאדם שננשך על ידי הנחש במדבר?
אומר הקב"ה למשה רבינו: "עשה לך שרף (נחש מנחושת) ושים אותו על נס (גבוה) והיה כל הנשוך (הביט כלפי מעלה) וראה אותו - וחי".
שואלת המשנה במסכת ראש השנה: "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים".
פרשתינו 'חוקת' המספרת על הנחש באה ללמד כאן אותנו מסר עמוק: כל מה שקורה כאן למטה, יש לו שורש למעלה."אין לך עשב למטה שאין לו מזל למעלה המכה בו ואומר לו גדל". על מנת לשנות ולשפר את גורלנו עלינו להסתכל לכוון "כלפי מעלה", לשעבד את מאוויי הלב ואז נצליח ל"המשיך" מה'שורש' למעלה אך ורק ברכה גלויה, "בטוב הנראה והנגלה".
שבת שלום
הרב יוחנן בוטמן