גם כדי לבכות צריך סיבה מוצדקת...
בתחילת נשיאותו של רבי שלום דובער (הרבי החמישי לבית חב"ד) נכנס אליו ל'יחידות' יהודי חסיד שהיה זקוק לרחמי שמים רבים בשל מצבו הקשה. הרבי התבונן זמן מה ואז פנה ליהודי ואמר: צר לי מאוד, אבל אינני יכול לעזור לך.
תשובת הרבי שברה את ליבו לרסיסים, אך יצא מהחדר החל לפרוץ בבכי חסר מעצורים. כך עמד שעה ארוכה מר ומיוסר.
מה לך כי תבכה? שאלו רבי זלמן אהרון – אחיו המבוגר של הרבי, שעבר לידו. האיש שטח בפניו את עוגמת נפשו, והוסיף כשגרונו נשנק מבכי: "אם הרבי לא יכול לעזור לי, אנה אני בא"?
נכמרו רחמיו של רבי זלמן אהרון ופנה מיד להיכנס לחדר (אחיו) הרבי: "איך יתכן"? שאל האח המבוגר. "יהודי פונה ברוב צערו ונענה בלא כלום? לפחות שיקבל דברי ברכה ועידוד"
קרא הרבי שוב ליהודי, והפעם בירכו בחמימות מיוחדת כשאור של תקווה נסוך על פניו: "שה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה. סע לביתך ותראה ישועות" סיים הרבי את דבריו.
הברכה אכן נתקיימה והיהודי נושע מצרתו הקשה באורח נסי.
מדוע במקום לברכו בפעם הראשונה - השיב לו הרבי במשפט שגרם לו לבכי וצער עמוק?
בתחילה לא היה זכאי לקבלת הברכה הגדולה. דברי הרבי גרמו לו לבכי, חשבון נפש והרהורי תשובה עד שנזדכך ונעשה "כלי" ראוי לברכה, או אז בכניסתו השנייה אכן נענה...
*
להצטער, לקונן ולבכות את חורבן ירושלים. ולא רק, אלא כאילו עוצרים את החיים. לא מתחתנים. לא נכנסים למגורים חדשים. איננו רשאים להתחדש בבגד חדש וכדומה.
למה לעשות שיהיה 'רע על הלב' לשלושת השבועות?! האין זה נוגד את "עבדו את ה' בשמחה"?
הבכי בשלושת השבועות אינו (רק) כאב צורב על מה שהיה. כאן האבל הופך להיות חלק מתהליך בניית העתיד. "כל המתאבל עלירושלים זוכה ורואה בבניינה", כי היא אמורה לגרום להתעניינות וציפייה מתמדת שיחישו לנו את בניית ירושלים המורחבת לעתיד. כלומר אין פה שום עניין להביא לעצב גרידא על היסטוריה מפוארת שחלפה לה.
תורת החסידות מסבירה כי יש הבדל בין עצבות לבין מרירות. הראשונה מובילה לייאוש ושברון לב חסר כל תועלת, ואילו השנייה מביאה לחשבון נפש ותיקון העבר. כמו כן ימים אלו נועדו להתבוננות על מה שהיה כדי להביא את מה שיהיה לאין ערוך מקודמיו. "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון".
דמעות אלו אינן של ייאוש חלילה, אלא כמו הבכי בסיפור של החסיד שהביאו אותו למצב נעלה, בדיוק כך נחוצות לנו הדמעות וחשבון הנפש, כי הן אלו שבונות לנו את בית המקדש השלישי בקרוב אמן.
"ייהפכו ימים אלו לימי ששון ושמחה"- בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש
שבת שלום
הרב יוחנן בוטמן