תשמרו על עצמכם – לכל החיים
יום אחד היינו בטיול כיתתי והמורה הכין לנו הפתעה: "עושים על האש... איספו גזרי עצים נעשה מדורה ונשליך יחד תפוחי אדמה שהבאתי מהבית"
שמענו מוזיקה טובה, האווירה היתה מרוממת, עד ש...
שמוליק אחד מהחברים נעלם לפתע. מה קרה?
התברר שנכנס לו משהו בעין. שמוליק היה ילד טוב וממושמע, אבל הפעם חמק מה'שורה' ורצה להיות קרוב יותר למדורה כדי להפוך את העצים ואז – עף ניצוץ ישר לתוך עינו...
מרוב בושה בגין חוסר המשמעת, הוא סר הצידה וניסה בכל כוחו להתגבר על כאבו ולמחות את דמעותיו. אך לשווא - הכאב גבר, העין הייתה נפוחה ומודלקת ושמוליק נלקח לעזרה ראשונה. חשבנו ש'זה יעבור' אך התבדינו.
הוא הובהל לחדר ניתוח והטיפול לדאבון לב לא צלח. שמוליק איבד את ראייתו בעינו הימנית...
חודשים עברו. נפגשנו החברים יחד בל"ג בעומר ליד הגן הציבורי ופתאום אמא של שמוליק מגיחה מרחוק. ליבה פעם בחוזקה כשראתה אותנו ליד המדורה, היא הצטמררה ואמרה "אני מתחננת – תשמרו על העיניים".
כשהתקרבה הגבירה את קולה ואמרה – שובבות קטנה עולה ביוקר לכל החיים!
כשבגרתי הבנתי שלעין משמעות חשובה ביותר. העין היא זאת שמזינה את האדם באינפורמציה והיא הפועלת עליו לרצות דברים. לאהוב, לחמוד, לשנוא ולסלוד. אם הכול מתחיל בעיניים, עלינו 'לבקר' היטב במה אנו מביטים. אם לא נתפתה "סתם ככה" כי "ראינו וקנינו" נחסוך מעצמינו הוצאות מיותרות לצד כעסים, קינאה וחמדנות מיותרת שאינה תואמת לנפש.
כמה אקטואלי הפניה של התורה, השבוע בפרשת שופטים – "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך". מלבד הציווי הציבורי למנות בתי משפט, יש כאן קריאה אישיתלכל אדם באשר הוא אדם. תדאג ל'שערי העיר' האישיים שלך. תציב 'שומרים' לאותם איברים שהם כמו "שערים" לגוף ולנפש דרכם אתה 'מכניס' ומפנים מהעולם החיצון אליך פנימה. אלו האוזניים, העיניים, האף והפה.
כמו בכניסה לכל מדינה תקינה יש ביקורת גבולות לנכנסים בשעריה כך גםאתה צריך להציב לעצמך 'גבולות' של המותר והאסור. כמו 'לסנן' דיבורים שליליים.לוודא במה אנו או ילדינו צופים. כי אפילו 'פזילה' אחת מיותרת של העיניים, שובבות קטנה - עשויה לפגוע בנו לכל החיים!
הוראה חינוכית מהתורה 'תורת חיים' לרגל תחילת שנת הלימודים החדשה ללמדינו כיצד נשמור על עצמינו - לכל החיים.
שבת שלום
הרביוחנן בוטמן