היתה זו מהפיכה אמיתית כשהרכבת הראשונה יצאה לדרך לפני כמאה וחמישים שנה. באותם הזמנים יזם הצאר והתקין פסי רכבת לאורכה ולרוחבה של רוסיה.
המסר שלו לאזרחים היה ברור – לא עוד סוס ועגלה! להתיישב נינוח בקרון הרכבת, בלי להצליף בשוטים, ולנסוע ממזרח למערב ומצפון לדרום בלי לבלות ימים ולילות בדרכים.
תושבי אחת העיירות הנכבדות בהם הקימו תחנה גדולה, חפצו והגיעו לפטרבורג עיר הבירה (בימים ההם) כדי להביע את הוקרת ואהדת הציבור למנהיג הדגול. בראוו - לצאר הנכבד. הם הפליגו בדברים אודות המהפכה שחוללה תנועת הרכבות לטובת האזרחים, ולשיפור תנאי הובלת סחורות ובעלי חיים. לא יאומן אמרו - מאות קילומטרים גומאים בשעות ספורות בלבד!
בתום הפגישה המרגשת שאל הצאר בסקרנות: "נו, איך היתה החוויה בנסיעה כעת ברכבת?" ונדהם לשמוע מהם כי הם בחרו להגיע ממרחק כפי שהיו מורגלים מאז ומתמיד.. בחוץ המתין להם הסוס הרתום לעגלה...
"מה?! אם אתם לא משתמשים ברכבת אז למי היא נועדה?"..
הוא הוסיף ואמר – "אתם מדברים על המהפכה הכללית ברחבי המדינה, אבל כל עוד לא הפנמתם את המהפכה בחיים האישיים שלכם, לא יהיה פה שינוי אמיתי. אתם עדיין חיים עם הסוס והעגלה"...
שנה שלימה מדברים ועוסקים בגאולה ממצרים. המכות נוחתות בזו אחר זו וממוססות לחלוטין את העם המצרי. "כי אין בית אשר אין שם מת".. פרעה - המלך בעצמו רץ לבושתו באמצע הלילה ומתחנן "קומו צאו מתוך עמי", אך עדיין ישנם כאלו השקועים עמוק בתוך הגלות ושואלים בתמימות: יוצאים, לאן? אולי כבר עדיף במה שהורגלנו? כל זה קורה עד שפרעה - בפרשת השבוע "בשלח" – נאלץ לשכנע ו"לשלוח" את עם ישראל אל גאולתו. "בשלח פרעה את העם" כי עדיין יש אלו המפקפקים. המהפכה טרם הגיעה לחיים הפרטיים שלהם..
היציאה ממצרים מסמלת לדורות את השחרור לחירות, מכל סוג של 'מיצר' ומצוק, לכלל וגם לאיש הפרטי. ההשגחה העליונה מועידה לכל אדם רצף של הזדמנויות במטרה לסייע לו להתעלות ממיצריו וממוגבלויותיו אל המרחב המתאים לו. כל שעליו לעשות, להבין ולהיות שותף לתהליך ה"יציאה ממצרים" שקורה סביבו ולמענו. ביום ט"ו בשבט החל השנה ביום שבת ניתנת לכולנו יחד הזדמנות מתאימה לשינוי וצמיחה אמיתית. המהפכה מתחילה אישית – בחייו של כל אחד.
ט"ו בשבט שמח
שבת שלום
הרב יוחנן בוטמן